על ארכיטקטורה
ויצירה
פַּעַם
הָיְתָה בַּיְּקוּם שִׁיטָה וְהָיָה גַּם סֵדֶר
כְּשֶׁאָמְרוּ: "אַרְכִיטֶקְטוּרָה"
כֻּלָּם שִׁדְּרוּ עַל אוֹתוֹ תֶּדֶר
וְהֵבִינוּ שֶׁמְּדֻבָּר בְּאָמָּנוּת
הַבְּנִיָּה
וְלֹא הָיְתָה אֶפְשָׁרוּת שְׁנִיָּה
וְאָז הַסֵּדֶר הוּפַר
וְהֵחֵלּוּ לָצוּץ אַרְכִיטֶקְטוּרוֹת לאֵין
מִסְפָּר
יֵשׁ אַרְכִיטֶקְטוּרָה לְמַחְשֵׁבִים
וְ אַרְכִיטֶקְטוּרָה
לְתָּכְנָה
יֵשׁ אַרְכִיטֶקְטוּרָה לִמְעַצְּבִים
וְ אַרְכִיטֶקְטוּרָה
לַחֲתֻנָּה
יֵשׁ אַרְכִיטֶקְטוּרָה שֶׁל תִּקְשֹׁרֶת
וְ אַרְכִיטֶקְטוּרָה
שֶׁל תִּזְמֹרֶת
יֵשׁ אַרְכִיטֶקְטוּרָה שֶׁל פַּס יִצּוּר
וַאֲפִלּוּ אַרְכִיטֶקְטוּרָה שֶׁל סִפּוּר
וְעוֹמֵד הָאַדְרִיכָל וְאוֹמֵר בְּתַדְהֵמָה
כָּל אֶחָד רוֹצֶה לִהְיוֹת אַרְכִיטֶקְט – עַל
שׁוּם מָה?
גַּם בַּיְּצִירָה פַּעַם הָיָה סֵדֶר
וְהָיְתָה שִׁיטָה
שִׁיר נִכְתָּב בַּחֲרוּזִים, מַנְגִּינָה
הָיְתָה קְלִיטָה
זַמָּר שַׂר בַּהֲגִיָּה בְּרוּרָה עִם רֵישׁ
לְשׁוֹנִית
פִּזְמוֹנִים נִכְתְּבוּ בַּשָּׂפָה עֲשִׁירָה
וְחִנָּנִית
צִיּוּר הָיָה בָּרוּר
וְגַם לְכָל סִפּוּר
הָיָה תֹּכֶן וְהָיְתָה עֲלִילָה
וְהָיָה סוֹף וְהָיְתָה הַתְחָלָה
וְהַיּוֹם עוֹמֵד הַיּוֹצֵר שֶׁל פַּעַם
נִדְהַם מִיצִירוֹת חֲסֵרוֹת טַעַם
וְרוֹאֶה כִּי אֵיךְ כְּשֶׁחָלַף דּוֹר
אֶת הַמּוֹץ מֵהַתֶּבֶן קָשֶׁה לִבְרוֹר