עָצוּר בְּעֲצְמוֹתַי

עָצוּר בְּעֲצְמוֹתַי

ציור: סיגל מגן 

פַּעַם

לָמַדְתִּי עַל "כֹּהֵן וְנָבִיא" שֶׁל אֶחָד הָעָם

שֶׁכַּתָּב עַל הַכֹּהֵן, אִישׁ הַמַּעֲשֶׂה שֶׁבְּקַרְקַע הַמְּצִיאוּת הוּא מְעֻגָּן

וְעַל הַנָּבִיא, אִישׁ הֶחָזוֹן, הַמַּרְחִיק רְאוּת הַלְאָה מִכָּאן

שִׁגְרַת הַיּוֹמְיוֹם סוֹחֶבֶת אוֹתִי לְשַׂחֵק אֶת תַּפְקִיד הַכֹּהֵן

יֵשׁ הַרְבֵּה דְּבָרִים שֶׁצָּרִיךְ לַעֲשׂוֹת, לְסַדֵּר וּלְתַקֵּן

וְיֵשׁ תְּקוּפוֹת חֶסֶד בָּהֶם אֲנִי יָכוֹל לְשַׂחֵק אֶת תַּפְקִיד הַנָּבִיא

וּדְבָרִים חֲדָשִׁים לַעוֹלָם לְהָבִיא

בְּאוֹתָם רִגְעִי חֶסֶד אֶפְשָׁר לִיצֹר דְּבָרִים שׁוֹנִים בַּעַלֵי עֵרֶךְ

לִפְעָמִים זֶה נִסָּיוֹן בְּחֲשִׁיבָה אוֹ בְּטֶכְנוֹלוֹגְיָה לִפְרֹץ אֶת הַדֶּרֶךְ

וְלִפְעָמִים זֶה נִסָּיוֹן לָצֵאת מֵהַיּוֹמְיוֹם לְכִוּוּן יוֹתֵר הָגוּתִי

אוֹ אֲפִלּוּ לְכִוּוּן יוֹתֵר אָמָּנוּתִי

  

כּוֹתֵב אֲנִי שָׁנִים רַבּוֹת כְּתִיבָה מִקְצוֹעִית

שֶׁחֵלָקָה יוֹתֵר עֲמָמִית וַחֵלָקָה יוֹתֵר מַדָּעִית

אַךְ בָּעָבָרִי הָרָחוֹק יֵשׁ לִי גַּם שֹׁרָשִׁים שֶׁל כְּתִיבָה אָמָּנוּתִית

שֶׁנִּכְתְּבָה בְּעִקָּר לַמְגֵרָה

וְשֶׁמַּרְבִּיתָהּ אֲפִלּוּ לֹא הִשְׁתַּמְּרָה

"דּוֹמֶה זָקֵן לַיֶּלֶד" אָמַר הַמְּשׁוֹרֵר

וְחוֹזֵר אֲנִי אֶל הַכְּתִיבָה  הַאִישִית

וּמָקוֹם זֶה  יְשַׁמֵּשׁ לִי כְּבָּמָה רָאשִׁית
 שָׁבָה אֲפַרְסֵם הֲגִיגִים וּתְחוּשׁוֹת

לְעִתִּים בַּחֲרוּזִים וּלְעִתִּים בְּמִבְנֶה חָפְשִׁי יוֹתֵר

וְאִם תִּשְׁאֲלוּ מֵהֵיכָן נוֹבְעִים הַמִּלִּים

אֶחֱזֹר אֶל הַתְּשׁוּבָה מִלִּפְנֵי שָׁנִים

וְאֶתָלֶה בְּאִילָן גָּבוֹהַּ שֶׁאָמַר הַרְבֵּה לְפָנַי:

"וְהָיָה כְּאֵשׁ בּוֹעֶרֶת עָצוּר בְּעֲצְמוֹתַי"